תוכן

ד) והנה יורדים הה' חסדים ומתפשטים בחג"ת נ"ה דז"א. כל חסד מהם, בספירה אחת. האמנם יש שנוי א' בהם, והוא, כי הנה היסוד עצמו דאימא, בפרק עליון בראשיתו, מחובר בפירקין עילאין, עם ראשי ב' ירכין דנצח הוד דאימא, כנראה בחוש העין, כי בתחתית הגוף הנק' ת"ת, במקום המתניים, משם צומחין ויוצאים הנה"י ושלשתם מחוברים יחד שם, ובחי' עליונה הזאת, היא המתלבשת בדעת דז"א, ומתפשטת עד הגרון. ובזה תבין, למה ג"ר דז"א נקשרות יחד, ואינם בג' קוים, מפוצלים ונפרדים, כמו החג"ת והנה"י וזכור זה.